שיחה מרתקת על לאומיות במבט פרוגרסיבי והחידוש העצום של ישראל

שיחה מרתקת של הרב יגאל עם הרב שמואל אליהו על לאומיות, דת, הפחד הקיומי של השמאל הפרוגרסיבי, תפקידו האמיתי של בג"ץ כמיישם התפיסה הפוסט-מודרנית וכיצד הסברת המבט היהודי על לאומיות היא הפתרון האמיתי לעולם כולו

ההשקפה הפרוגרסיבית על לאומיות כסכנה, בעקבות מלחמות העולם

שינויים משטריים הם תוצאה של שינויים בהשקפת עולם. ההפגנות, המחאות והפרוטקשן הם תוצאה של שינוי תרבותי, והוא גורם גם לבית המשפט לא להתערב. בתפיסה הפוסטמודרנית, הלאומיות מולידה שפיכות דמים. העולם בטראומה ממלחמות העולם, שבהן מדינות הלאום הפכו לפאשיזם ונאציזם. אירופה פירקה את מדינות הלאום והקימה את מדינת האיחוד האירופי. התפיסה היום היא שחברה בנויה מקבוצות כוח. זו התפיסה של פוקו. הלאום הוא איום, ערכי הלאום זה איום, שפוגע בקבוצות המיעוט. הדבר היחיד שיגן על המיעוטים זה בית המשפט שמגן בכל כוחו. הרוב פוגע בתפיסה הזו בשלוש קבוצות: מיעוטים (אצלנו זה ערבים), נשים ולהט"ב. האירופאים מאשימים את עצמם במצב של הערבים המהגרים. התפיסה הפרוגרסיבית מאשימה את הלאום בדיכוי קבוע של המיעוט. בית המשפט שלנו צריך להגן על הערבים מה-64 מנדטים שהם גזענים בהגדרה.

דוגמאות מהשנים האחרונות לאג'נדה פרוגרסיבית במערכות השלטון בישראל

זה מסביר איך הפורעים בשומר חומות יצאו זכאים. המפכ"ל ענה לשאלה מה הסיבה לפרעות – שמדובר בתוצאה של 75 שנה של פגיעה. שאלו את ראש השב"כ, שלא רוצה להתערב בסוגיה הזו, מה הסיבה לפרעות, הוא ענה שזה לא הזנחה אלא הפליה מובנית. זו הסיבה שהשופטת שחררה את האנס מהדרום. זו הסיבה שאי אפשר להוציא את הילדה שרוצה להיות בן מבית הספר בגבעת שמואל – כי הרוב תמיד מדכא את המיעוט המסכן, ובית המשפט מגן עליו. זה הסיבה שהגליל נחטף על ידי ערבים. יש להם זכויות יתר בקניית קרקעות, מאז הפסיקה של אהרון ברק בבג"ץ קציר שהציונות היא גזענות ואסור לתת ליהודים ליהד את הגליל. זה ההפיכה של אהרון ברק: אימוץ זכויות האדם של מיעוטים, נשים ולהט"ב מול שאר האוכלוסיה.

הם בנו מערכת שחייבת להגן על הדמוקרטיה ועריצות הדמוקרטיה מפני עריצות הרוב. תיקון חוק הסבירות נותן קמצוץ של כוח לרוב – מבחינתם זו תחילתו של הרייך השלישית כמו שאמרה רופאה לאחר מכן. החרדים והמתנחלים הם לא מדוכאים כי הם שייכים להשקפה של הרוב והלאומיות. היועמ"שים הם זרועא אריכתא בכל המערכות, למנוע כל פעילות שלתפיסתם מדרכאת ופוגעת במיעוט.

למה ביידן משתולל? טראמפ פרסם שהוא יעשה חוק שיחייב את אמריקה להכיר בזה שיש רק זכר ונקבה. זה טיקט עולה. מבחינתם העיקר זה פירוק הזהויות – הלאומית, המשפחתית והאישית. הרב קוק כותב עוד לפני מלחמת העולם שהלאומיות של אומות העולם זה מדבר שממה, זה מפלצת. אם הלאומיות של אומות העולם עולה – היא פוגעת בזכויות אדם, ואם זכויות אדם עולה – היא מוחקת את הלאומיות.

המבט היהודי: החידוש העצום בלאומיות של עם ישראל לעומת שאר העמים

רק בעם ישראל יש אחדות שאין כמוה בעולם, אצלנו הכל כלול באחדות מופלאה – הלאומיות וזכויות האדם. זה שהציונות אמרה עם ישראל ככל העמים – זה הפגיעה הכי קשה בעם ישראל. אצלנו חיזוק הלאומיות והתרבות היהודית – היא נותנת איזון מופלא בין לאומיות ישראלית לזכויות אדם. לכן השמאל, שלא מכיר ולא פגש יהדות אמיתית, מכירים לאומיות רק מאירופה ששם זה הופך לנאציזם. לכן הם מבועתים מזה. התפקיד שלנו כציבור דתי הוא להסביר מבחינה רוחנית והשקפתית שהלאומיות הישראלית היא לא מנוגדת לזכויות אדם. אם היו מקשיבים לאיזון שהיהדות מציעה בין לאומיות לזכויות אדם – הם לא היו מבועתים, אבל הם רואים מולם את הרייך השלישי.

דוגמה מעשית: הלאומיות בגליל, ייהוד הגליל, לתפיסתם היא דיכוי המיעוט הערבי. אבל אם מסתכלים רואים שהערבים מחפשים לבוא לערים ערביות. זה מעצים אותם, זה טוב להם יותר. העצמת היהדות זה להעצים את האופי של ביישנים, ענווים וגומלי חסדים. העצמת התרבות שלנו תעשה רק טוב לכל עם ישראל ואחר כך גם לכל העולם.

הם מכירים את הנצרות והאיסלאם. הם לומדים איך העולם השתחרר לפני 300 שנה מהנצרות, ולפני 80 שנה מהלאומיות. אצלם כל מה שקשור לדת ולאומיות, זה חרדה קיומית. לא היו מגיעים לסרבנות ויוצאים לרחובות אם לא היו בחדרה קיומית. מי שמכיר את הלאומיות מלפני 80 שנה באירופה, ואת הדת מהנצרות – רואה בזה סכנה קיומית. הם רואים איך הנצרות אכזרית. הם רואים מה הנצרות עושה לנשים, מה האיסלאם עושה לעולם, את היהדות הם לא מכירים, והציונות הדתית עושה את הדבר הכי נורא: רוצה גם לאומיות וגם דת, שני הסכנות הכי גדולות. הם מאמינים בזה בלב ונפש.

תפקידו של הציבור הדתי לאומי

כשאנחנו נברר לעצמנו את השאלות האלה, מבינים איך לאומיות ישראלית היא 'תורת חסד על לשונה' ו'ביישנים ענווים גומלי חסדים', אז יהיה לנו גב זקוף ומבט בהיר, ונוכל להסביר למדינה כולה איך הלאומיות שלנו היא טובה ומיטיבה.

אנחנו רואים היום את הפירות של פוקו ומרקוזה ועוד פילוסופים בשנות ה-60. הם קמו מההריסות של הפאשיזם והנאציזם, ופעלו מתוך פוסט טראומה, ואנחנו רואים את הפירות היום.

הפתרון הוא לברר מה עניינם של ישראל. צריך לשבת על זה לטקס עצה. מה שאני עושה באופן מעשי זה להסביר לכל מי שאני יכול את זה. רוב הציבור הימני לא יודע לומר מה אנחנו חושבים וממה הצד השני מבוהל. ד"ר גדי טאוב הוא לכאורה המייצג הכי גדול של הימניות החילונית. אבל הוא רוצה להחזיר את המדינה למצב של לפני 40 שנה, של לאומיות לצד הגנה על זכויות אדם. הוא נופל כפרי בשל למבט הפרוגרסיבי, שאומר – גדי טאוב רוצה להחזיר אותנו לאירופה הפאשיסטית. כיון שאינו מאמין בסגולת ישראל אין לו את הכלים לעלות קומה. החידוש העצום הוא המוסר האלוקי, לא במובנו הנוכרי של הנוצרים והמוסלמים. המוסר היהודי. זו תורת האומה, זה תורת הלאום במבט של הרב קוק שניסה לחדש את המבט הזה בציונות. אנחנו צריכים להחזיר את המושג 'אתה בחרתנו', לא כדבר גזעני אלא במובן העמוק, שעושה חסד עם כל אדם. המושג משיח – לפי הרב קוק זצ"ל המשמעות היא מעבר מקהילתיות ללאומיות. להסביר כמה צדק, אהבת אדם יש בזה – זה מה שמוטל עלינו.

דילוג לתוכן