בימים ההם בזמן הזה: המלחמה הכפולה של עם ישראל נגד אויביו

מלחמות החשמונאים: על הקיום ועל הייעוד

בימים ההם בזמן הזה, יש כאן מלחמה כפולה. 

בזמן היוונים היה מאבק רוחני נגד תורת ישראל, והיה מאבק פיזי סביב הקיום. חז"ל הדגישו בבואם לקבוע לדורות את החג את הנרות, ולא את המלחמות. המלחמות מוכרות בתפילה, אבל בבואך לחשוב מהי חנוכה – אתה חושב על הנרות. 

כל מי שהיה בדור ההוא ראה את המלחמות האדירות, וזה היה עיקר העניין. עוד קרבות ועוד נופלים. המאבק הפיזי והניצחון היה נראה העיקר. אבל חז"ל קבעו לדורות את נס פח השמן החתום בחותמו של כהן גדול, שהיה נקודה אחת בתוך המלחמות. את זה קבעו לדורות. אלפי שנים אחר כך, תודעת חנוכה היא מלחמה על זהותו של העם היהודי. 

כשחז"ל ניסו להגדיר מה עשו לנו היוונים, ההגדרה שלהם היא "החשיכו עיניהם של ישראל". עיוורון רוחני. ניסו לגרום לנו להתבונן על החיים והעולם במשקפיים שאינם של קודש. הלבישו עלינו 'משקפי חושך', וניסו למנוע מאיתנו את מבט הקודש. אחרי הניצחון תיקנו תקנות שיקבעו את התודעה שהקודש עומד במרכז. לא סתם הקודש, אלא הקודש שברשות הרבים. בבית זה בדיעבד, לכתחילה – ברשות הרבים! כי עיקר החידוש של ישראל זה קדושת הכלל. יש צדיקים פרטיים גם באומות העולם. החידוש שלנו הוא שאפשר להעמיד אומה מתוך קדושה. לכן תיקנו להדליק את הנר ברשות הרבים. 

והטעם של ההנחה ברשות הרבים – פרסומי ניסא. צריך לפרסם בעולם! לפרסם מהי קדושתם של ישראל, מהי תרבות של אמת, מהי תרבות של מוסר. חז"ל ידעו לפני 2000 שנה את המאבק שיהיה לנו. 

ובאיזה שעה? משתשקע החמה עד שתכלה הרגל מן השוק. מה הטעם? אור הנר הוא לא בלילה, כי הוא צריך להימשך מאור היום. אנחנו לוקחים מהאור של היום וממשיכים בלילה. מושכים מהאור הכללי, מהקודש, אל החיים. אנחנו מאירים את המציאות החשוכה של אומות העולם. הקב"ה שולח אותנו לרשות הרבים לפגוש את שתי המלחמות.

שתי המלחמות שלנו: מול הערבים ומול המערביים

מתרחשת כאן מלחמה כפולה: נגד המזרח ונגד המערב, נגד הערבים ונגד המערביים. עם הערבים זו מלחמה על הקיום. הם רוצים להרוג אותנו, וכל אחד מבין שהקם להורגך השכם להורגו. אבל אויבנו שנראים אוהבים, מבחינה רוחנית הם בולמים ועוצרים ויוצרים דה לגיטימציה לאורך כל הדרך. המאבק שלנו עם העולם המערבי הוא לאין ערוך יותר מסובך, כי יש מאבק על צדקת הדרך. היכן הצדק ישכון. 

המלחמה בזמן הזה כמו בימים ההם כפולה: על הקיום, ועל היעוד.  אנחנו רואים איזו קדושה מתעוררת. לא רק הגבורה של הקיום מתגלה, אלא גם זקיפת הקומה של הקדושה. חיילים קדושים שמתפללים ואומרים שם שמים. אמת מארץ תצמח! 

המלחמה היותר מסובכת היא המלחמה עם המערב. עם המזרח זה קשה בגלל הלגיטימציה שהמערב נותן למזרח. אירופה ואמריקה יחד. אירופה בגסיסה תרבותית, והיא מלמדת אותנו הלכות מוסר וצדק עולמי.

באירופה יש מוסלמים, והם מתנהגים כמו מוסלמים. כל פעם שמישהו מעביר ביקורת על התרבות והסגנון שלהם. האירופאים מסתכלים עליהם כמסכנים. צבע עורם הוא הקריטריון לצדק. הוא מעיד על חולשה שלהם, והחלש הוא הצודק. הרי לפני מלחמת העולם השניה החזקים היו מוסליני, היטלר וסטאלין, וראינו מה הם עשו. אז עכשיו הופכים: החלש הוא הצודק. החלשים באירופה הם המוסלמים, לכן כל מה שהם עושים – אלימות, אונס – אסור להגיד שהם עושים. בדואי בנגב אנס צעירה: "אדם אנס". "נגנבו מכוניות", מעצמן. יש ארגון זכויות הילד, הראו להם את מה שעשו לילדים בעוטף עזה. היום סוף סוף יצא גינוי: "עשו כך וכך לילדים". מי עשה?!  אף אחד לא יודע. ילדים נפגעו! אסור להגיד מוסלמים, כי אז אתה מקטלג את התרבות של החלשים. אירופה איבדה את המצפן המוסרי. היא נכנסה לעולם נהליסטי של אובדן ערכים, אין לה משמעות לחיים, אין ילודה, אין תכלית. והיא מנסה ללמד מוסר את עם ישראל – עם חי! עם שהולך וגדל. ישראל היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה בה גדלה!

השקפת העולם הפרוגרסיבית באוניברסיטת הרווארד

אני רוצה לקרוא לכם מסמך שנכתב ב-5.11 למניינים. זה מסמך שנכתב מול אוניברסיטת הרווארד, שהיא פסגת הידע של העולם המערבי. שם יושבת האליטה האינטלקטואלית של אמריקה. אחד מהיהודים שמממנים את האוניברסיטה גילה אחרי שמחת תורה שיש שם קריאות של סטודנטים להשמיד את מדינת ישראל, מהים עד הנהר. התורם הזה כתב מכתב לנשיאה, ושאל אותה איך היא מסבירה את זה. תשובתה: אנחנו מאפשרים בשם חופש הביטוי את כל הדעות, כולל דיעות שיוצרות אי נוחות. אבל האמת היא שזה לא נכון. יש ארגון בינלאומי שבוחן את חופש הדעות והדיבור באקדמיות ברחבי העולם. הרווארד מתדרדרת כבר שנים. בשנת 2023, הרווארד היא האחרונה מבין 254 אוניברסטאות, עם ציון אפס! בפסגת החכמה והפלורליזם המחשבתי, שאין קצין בישראל שמכבד את עצמו שלא למד שם ואין אקדמאי שמכבד את עצמו שלא שולח לשם עבודות שלו לקבל גושפנקה – ציון אפס על חופש ביטוי. 

התורם מצטט שיחות עם אנשי סגל שסרבו להזדהות בשבם, אבל הסבירו לו שהדעה היחידה שמותר להשמיע היא שהלבנים – יהודים נחשבים לדכאנים וגזענים באופן מהותני, ולעמים ילידים בעלי צבע עור כהה מגיע צדק ופיצוי על עוולות שעשו הלבנים. בעל צבע עור שונה או נטיה מינית שונה הוא היחיד שצודק. לכן בסדר לשנוא את ישראל. 

הוא הוסיף ושאל – אז למה רק ישראל, הרי יש עוד לבנים שמדכאים? תשובת אנשי הסגל מדהימה: ישראל היא מקרה נדיר בעולם, שבו יש קונפליקט חם בין אנשים שנחשבים לבנים, קרי יהודים, לבין בעלי עור כהה. כאן יש תמצית של הדיכוי בכל העולם. לכן אין אף ארגון בינלאומי שמסכים לגנות את הטרור. הם הצדיקים ואנחנו רשעים! הם הטהורים ואנחנו הטמאים! ככה חושבת פסגת החכמה של אמריקה.

עכשיו אתם מבינים מה קורה ב'שטחים הכבושים'? את האמריקאים מעניין שני דברים: שלא נפגע בתמימים בעזה חס ושלום, הרי אסור להגיד שהמוסלמים בעזה רוצים לרצוח יהודים, ודבר שני שיותר מטריד אותם – כל מי שיושב פה. אתם הבעיה הכי גדולה! אתם מדכאים, כי אתם  כובשים ארץ לא לכם, ובה אתם פוגעים בילידים. יש דיכוי גם בנגב ובגליל, אבל אתם ביהודה ושומרון – אתם פסגת הדיכוי!

כך מחשיך הפרוגרס את עינינו

הקרב עם הערבים הוא קרב קטן. הקרב עם בניהם של היוונים הוא קרב מסובך, כי הוא קרב על צדק ומוסר. 

לכן כשמדוכאים מעזה פורצים את הגדרות ובאים לעשות טבח, כולם בהלם – כי הם מדואכים! קצינת מודיעין אמרה שהם הולכים לעשות את זה, אבל זה לא יכול להיות! החשיכו עיניהם של ישראל, עם מוסר רקוב. שחיטת תינוקות, פגיעה בנשים, גדיעת איברים – זה בסך הכל הביטוי של המיעוט המדכא.

הבנתם באיזה מאבק אנחנו נמצאים בחנוכה? הקב"ה סיבב שזה ימשך בחנוכה, כדי שנבין שיש בו מאבק הרבה יותר מסובך! במאבק התרבותי עוד לא הצלחנו לגרד את הקצה! כולם לומדים שם, וזה המוסר היחיד שאין מלבדו. אז עוד לא התחלנו! 

הרבה פעמים אנחנו, האנשים הימניים, בעלי תפיסה מטראיליסטית. יש ערבים שרוצים להרוג אותנו – בוא נהרוג אותם. זה בסדר גמור, אבל אתה לא שם לב שלקחו לך את הצדק! בלי צדק אתה לא תנצח!

מלחמות ישראל הם כנגד אלה שבאים להשכיחם תורתך. להשכיח את מקור הצדק. הפכו אותנו לרשעים ולטמאים ואותם לצדיקים וטהורים. אנחנו צריכים להפוך את זה. 

הניצחון הוא לקרוא בשם ה' מחוץ לבית. פרסומי ניסא ברשות הרבים. אין דבר יותר צודק משיבת עם ישראל לארצו. אין מוסר יותר גדול מהתרבות הישראלית. אין הפך יותר גדול מהמוסר הזה, מאשר התרבות האסלאמית שסביבנו. 

גבורה ונצחון במלחמה מתוך קדושת ישראל

היכן שיש אמת וצדק אמיתיים אנחנו רואים גבורה מופלאה. כמו בימים ההם – גבורתם של החשמונאים היתה פלאית, כי הם ינקו אותה מקדושתם של ישראל. גם חיילנו המתוקים יונקים את גבורתם לאט לאט, בתהליך שהולך ומתגבר, מהקריאה בשם שמים ברשות הרבים. לפני חמש עשרה שנה כשקצין אחד קרא בשם שמים ברשות הרבים הוא הושתק. התבלבלת, אסור לך לקרוא בשם שמים, רק בשם הפרוגרס. היום אין חייל דתי שלא קורא שמע ישראל כשהוא נכנס לעזה. איפה שיש אמת ושקר יש גבורה. 

עוצמת חיים אדירה מתגלה בעם הזה. עוצמה שייחלנו לה שנים. במקום שיש קדושה כללית יש עוצמות חיים בסדר גודל אחר. במקום שיש אהבת ה' יש שמחה, אהבה וחיים.