הרב יגאל לונישטיין התייחס בריאיון לאתר סרוגים לערכים שעומדים ביסודה של מדינת ישראל, מה שעומד מאחורי המאבק נגד הרפורמה, לדרך לשלב את הציבור החרדי – ולאן כל זה הולך.
שלושת הערכים היסודיים של מדינת ישראל
כולנו רוצים שהחקיקה תמשיך בהסכמה. בכל מקרה היא צריכה להמשיך. יש פה ויכוח עומק בין שני חלקי החברה. נקרא לזה הצד היותר דתי והצד היותר חילוני. מדינת ישראל בנויה על שלשה ערכים: יהודית, דתית, ומה שקוראים זכויות אדם ושוויון. יש ביניהם התנגשות מאז הקמת המדינה. האיזונים ביניהם הם ליבת האופי והצורה של הישראליות. בעבר בית המשפט ניסה לאזן בין שלושת המרכיבים. מאז שאהרון ברק נכנס הוא לקח את המרכיב האוניברסלי, קרי זכויות אדם ושוויון, כערך בלעדי שגובר על שני הערכים האחרים – יהודית ולאומית. הכנסת מנסה היום להחזיר למגרש את הערכים הללו, אבל כיון שבצד השמאלי רואים שהמרכיב האוניברסלי תמיד גובר – נוצרה התנגשות. מדובר על איזונים בין שלושת המערכות. בית המשפט לא מתנגד לערכים ציוניים ודתיים, אלא כשיש התנגשות מבחינתו תמיד המרכיב האוינברסלי גובר. ל-64 המנדטים, רוב המדינה, יש מרכיבים יהודים וציוניים מאוד עמוקים, והוא מרגיש שלאט לאט הם מתפוררים. הפחד בצד השמאלי כאילו בהחזרת האיזון יפגעו בזכויות אדם. האמת היא הפוכה: החזרת האיזון תחזק את שלושת המרכיבים.
הפחד בשמאל מפני הלאומיות והדת
המון פחדים משתתפים באירוע. השמאל, שרוצה את הערכים האוניברסליים ורואה על פי התפיסה האירופאית בערך הלאומי גזענות, ובערך הדתי כפיה – כפי שאכן היה באירופה כשהנצרות הולידה כפיה והלאומיות הולידה פאשיזם – הם חושבים שהיהדות ועם ישראל דומים לאומות העולם. אנחנו שונים מהם בתכלית השוני. לכן הם מפחדים שהחזרת המרכיבים הלאומי והדתי תחזיר אותנו למה שהיה באירופה בין שתי מלחמות העולם.
התשובה היהודית לפחד מפני לאומיות ודת
התהליך צריך להיות תהליך חינוכי חברתי עמוק. צריך ללמוד וללמד מה זה עם ישראל, מה זה היהדות שלנו, מה זה הייעוד שלנו שאינו עומד בניגוד לערכים אלא מעצים את המוסר הלאומי, את ערך האדם, את צלם אלוקים שבו. גם הערבים יזכו בזה שערך האדם יתברר. זה מעצים נשיות, את המוסריות הנשית, את הייחודיות הנשית. אבל בורות והפחדות והשוואות לא רלוונטיות יוצרות פה פחדים גדולים. אם אני הייתי מכיר יהדות כמו שהם חושבים, גם אני הייתי פוחד כמוהם.
גיוס חרדים: מהי הדרך וכיצד בג"ץ הפריע
לימוד תורה ושירות בצבא הן שתי מצוות מהגדולות ביותר שיש ביהדות. תלמוד תורה כנגד כולם, ומצוות ישוב ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות. יש כאן שתי ערכים יהודיים כבדי משקל ביותר. צריך לקיים את כל המצוות ולמצוא את הדרך לקיים את הכל. הסיפור עם הציבור החרדי שונה לחלוטין. כיון שהציבור החדרי חושש מהשתלבות בחברה הכללית. כיון שלפי הבנתם, ויש לזה הרבה בסיס, כל השתלבות גורמת להחלשת הזהות היהודית. אנחנו כציבור שחרט על דגלו להשתלב רואים איזה מחיר אנחנו משלמים. כל כישלון שלנו להשתלב בלי לאבד זהות – זה בעצם הוכחה לשיטתם. וכל הצלחה אצלנו זה קריאת תגר להם: חברים, זה אפשרי. החברה הישראלית צריכה סבלנות כלפי הציבור החרדי. יש פה תהליך חברתי עמוק של התשלבות, אבל צריך לעשות אותו מתוך הסכמה ומתוך רצון. יש הבנה ורצון להשתלב ברמות כאלה ואחרות בלי לפגוה. גם בצבא בתחיל תהליך מדהים לפני כעשור. חוק טל בנה תהליך של מכסות שהולכות וגדלות. נבנו תוכניות בצבא כמו שחר כתום בחיל האויר, שחר ירוק במודיעין ועוד. ואז בא בג"ץ ופרק את התהליך כי זה לא שוויוני. יש פה תהליך עמוק, אבל בית משפט זה שחור לבן, צודק או לא צודק. בית משפט זה לא מקום להתליכים חברתיים, הם קורים בממשלה ובכנסת. ההתערבות של בג"ץ גרמה שתהליך חברתי מדהים שהלך והתעצם – נגדע. בשחר כחול ובכל התוכניות יש נסיגה. מי שאז הגן על חוק טל מול בג"ץ זה בוגי יעלון. הוא אמר: תנו דור או שנים ותראו.
כפי לא תלך פה. היה ניסיון אחרי שבוטל החוק לגייס כמה חבר'ה. באה משטרה לאסוף אותם, רבע מיליון חרדים ליוו אותם בשירה. גיבורים שהלכו לכלא. התוצאה היא שהפסיקו לגייס, והיום אין גיוס בכפיה ויש נסיגה בגיוס ברצון.
יש משקלים שונים לחלקים השונים של החברה. האיזון בין הערכים של הציבורים השונים הם שיקדמו אותנו קדימה ולא מאבק ביניהם.
על סרבנות והזדמנות לשינוי
כשיקראו לסרבנים הם יבואו. אולי פה ושם יהיה אחד שלא יהיה מסוגל, אבל רובם יבואו. אי אפשר לאיים על העם היהודי. העם הזה גדול ממאיימיו. עם עם שליחות היסטורית אדירה אי אפשר לאיים עליו, גם לא הטייסים. מרדכי אמר לאסתר בזמנים הכי קשים: יש לך הזדמנות היסטורית להציל את העם היהודי, אבל אם לא את – רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. זו זכות. את לא רוצה? יבואו אחרים. אני אומר לטייסים: זו זכות. אתם לא רוצים? יש בעם הזה הרבה כוחות, יבואו אחרים.
איך ייגמר המאבק התרבותי
אני מעריך, מקווה ומתפלל שמתוך ההידברות נוכל לשים את הנושאים האמיתיים על השולחן. את שלושת הקודקודים האלה של יהדות, ציונות וערכים אוניברסליים. אף אחד לא רוצה לכפות על השני, ומתוך הידברות אני מאמין שנוכל לאזן ולא מתוך מאבקים. התקשורת לא יכולה לנהל את הדו שיח הכנה והישר בחברה הישראלית. הם צריכים למכור 'דם', אבל לא זה מה שצריך לנהל לנו את השיח.
