שובר שתיקה: הרב יגאל לוינשטיין כמו שלא שמעתם | ריאיון במקור ראשון

הרב יגאל לוינשטיין התראיין באריכות למוסף 'דיוקן' של מקור ראשון. בין יתר הדברים סיפר הרב על דיון של פורום ראשי מכינות:

"אמרנו לעצמנו, בואו נקבע קריטריון: איך אומרים את האמת בלי לפגוע במישהו אחר? הגענו למסקנה שאם הקריטריון הוא שאף אחד לא ייפגע כתוצאה ממשפט שנאמר, נוכל לדבר רק על ארוחות גורמה. כולם ייפגעו ממשהו. אבל יש אי נוחות שנגרמת משימוש בביטויי גנאי, ויש אי־נוחות כתוצאה מפער אידיאולוגי. אני מייצג את עמדת התורה ויהדות. זה לא 'יגאל'. וחלק מהעובדות שהיהדות מייצגת, יוצרות אי־נוחות אישית, לא כי יגאל אמר אותן, אלא כי לתורה יש שיפוט מוסרי בעולם. צריך להבחין בין פגיעה במובן של זלזול ובוז, ובין ויכוח שמקורו במחלוקת אידיאולוגית עמוקה".

הרב הוסיף:

"אני חושב שחלה תפנית היסטורית במדינת ישראל, ואנחנו, הציונות הדתית, לא הגענו מוכנים אליה. במשך חמישים שנה אנחנו עוסקים בארץ ישראל השלמה, ואת זהותה של המדינה השארנו בצד, כאילו זה לא שייך אלינו אלא ליוסף בורג ולמפד"לניקים של פעם. האקטיביזם השיפוטי שהחל בשנות התשעים הביא לשינוי הזהות של המדינה. בהתחלה חשבנו שזה מקרי, אבל אחרי עשרים שנה אנחנו מגלים שיש כאן מהפך עומק של ממש. יש מיעוט שמנסה להבנות את זהותה של המדינה בדרך שאינה דמוקרטית. אנחנו רואים את זה גם בנושא ההדתה: בחורים שהיו עד אתמול אהובים ורצויים, פתאום הפכו ל'מדירים'. משרד המשפטים לא נותן לקיים בעפולה מופע במתכונת נפרדת".

אבל המאבקים על ערך המשפחה ונגד שלטון בג"ץ הם ותיקים, אני מציינת, והרבה אנשים עוסקים בהם. ובכל זאת, אף אחד לא זכה לכותרות שליליות כמו רבני עלי. אולי זה כן עניין של סגנון? בשלב הזה הרב שולף מתוך שקית ניילון גזיר נייר ובו מאמר של רוית הכט. "אני עוקב אחריה כבר כמה שנים, ואחרי עיתון הארץ בכלל", הוא מגלה. "אם אתה רוצה לדעת מה מציק לצד השני, כדאי לשמוע מה מטריד אנשים הגונים וישרים מתוכו. והנה מה שהיא כותבת על הסיבוב הראשון של בחירות 2019: 'יש בבחירות רובד עמוק יותר. רובד תרבותי, חברתי, זהותני. מצד אחד: שמרנים, דתיים, שונאי ערבים, הומופובים, בעלי תפישה מקלה לגבי שחיתות מוסרית ובעד החלשת מערכת המשפט. מצד שני: ליברלים, תומכי להט"ב, חסידי שלטון החוק ומערכת המשפט. סוגיית הלהט"ב מעניינת במיוחד משום שהיא הפכה למעין נייר לקמוס, בעל תוקף רב יותר מסוגיות מהותיות בהרבה כמו עתיד השטחים'.

"אני אוהב בני פלוגתא שיש בהם יושרה, ורוית הכט היא ישרה והגונה. אני מוכן לדבר עם מי שחולקים עליי. גם את ד"ר דוד גורביץ', שכתב את האנציקלופדיה של הפוסט־מודרניזם, הזמנתי כדי שירצה לבוגרים. היה תענוג לשמוע אותו. אז אם אתה רוצה להבין על מה הדיון, אתה צריך לשמוע על מה נאבקים היריבים האינטלקטואליים שלך. והם לא מדברים על הסגנון, אלא על הדעות עצמן. את אירוע ההתרמה של הרב אלימלך פירר לא חיסלו בגלל סגנון, הרי אין אדם יותר קונצנזואלי ממנו. יש כאן משהו אחר לגמרי, משהו עמוק שמזהה אנשים בעלי תפיסת עולם יהודית אורתודוקסית סדורה, וזה דבר שלא ייתנו לו לעבור בשקט".

לחצו כאן לקריאת הכתבה המלאה באתר מקור ראשון